חופשה

קיץ, שמש, חופשה, בית כפרי מבודד באוקרמרק ותמונה קבוצתית משפחתית, שמתפרקת אט אט. "חופשה" של תומס ארסלן הוא דיוקן של משפחה המתפרס על ארבעה דורות ונבנה מסיפורי אהבה שונים.

במבט ראשון נראה המקום כאידיליה מושלמת: בית כפרי עם גינה רחבת ידיים השוכן בקצה היער בקרבת אגם. במבט נוסף הבית מתגלה כמקום שכוח אל, בודד ואבוד, שבו "אנשים נזרקים בחזרה אל עצמם" (ארסלן). האנשים הם אקדמאים ממעמד הביניים - עיתונאים, צלמים ומוזיקאים. הם מתכנסים למפגש משפחתי שבו עולות באופן מפתיע פגיעות ומחלוקות מהעבר שהודחקו היטב.

במרכז העלילה האם אנה, אישה כבת שישים, המתגוררת מזה שנים רבות בבית כפרי עם רוברט, בעלה מנישואים שניים, והבן המתבגר מקס. אנה שמחה כשביתה לאורה, בעלה פאול ושני ילדיהם לילה ואהרון מגיעים לביקור. הילדים חוקרים את הבית ואת הגינה, אך כעבור זמן קצר לאורה כבר קובעת: "זו הייתה טעות לבוא לפה".

ברגע זה סופי, אחותה של לאורה, מופיעה. סופי היא מוזיקאית ונראה כי היא שלמה עם עצמה. יחסי האהבה-שנאה בין האחיות נפרסים לנגד עינינו.

לדברי הבמאי תומס ארסלן, "הסרט חופשה עוסק בניסיון לקבל את העובדה שמשפחה היא קשר המורכב מסיפורי אהבה מוצלחים יותר או פחות ועליה להוכיח את עצמה מחדש שוב ושוב". סיפורי האהבה שכשלו הם אלה הנותנים את הטון בתמונה הקבוצתית של משפחה בת ארבעה דורות שארסלן מציג בפנינו.